ניהול על סף הכאוס
יוסי פלד, חבר קיבוץ מענית ומנכ"ל גלעם מזה 36 שנה, ועדיין עולה בכל בוקר בדילוגים ובשמחה לקומה השניה ליום עבודה מאתגר. ומה הפלא? מה שהחל כמפעל כושל עם מחזור של 10 מליון הפך למפעל מצליח עם מחזור של מאות מיליונים ושותפות משנת 2001 עם חברת אנזימוטק, שמחזורה מסתכם במיליארד וחצי ש"ח, עוד שתי חברות באירופה ורכישות נוספות בדרך, מה שהופך כל אחד מחברי מענית למיליונר.
אני לא מדבר עם עובדים מכיסא הניהול שלי, אומר יוסי, אלא עובר לשבת לצידם. בכך מתאפיינת תפיסת ניהול אנושית שמוכיחה את עצמה לאורך שנים. המפעל עובד עם "חופש לעובד"- יוסי מאמין בלחשוב מעבר למסגרת התפקיד ולדרוך אחד לשני על הרגלים, או מה שנקרא "ניהול על סף הכאוס", שבדיעבד הביא את העובדים להציע רעיונות לייעול ושינוי, ולחסכון של מליוני דולרים למפעל.
להאזנה לראיון עם יוסי פלד הפעל כאן ←
תמלול הראיון: מומלץ להפעיל ולהאזין תוך כדי קריאה. האזנה נעימה!
מויש: לעונג לי לארח היום את יוסי פלד, ערב טוב יוסי.
יוסי: ערב טוב מויש.
מה שלומך?
טוב מאוד.
יופי, אחרי שהצלחת לאתר אותנו בתוך מבוכי המכללה אני שמח שאתה יושב פה איתנו. יוסי פלד מנכ"ל גלעם של קיבוץ מענית, נכון יוסי?
כן, גם קרן בראשית שותפים ב – 27%.
מי זו קרן בראשית, מאיפה הגיעה הקרן הזאת?
קרן מנוף שלפני כשלוש שנים נטלה חלק בהשקעות בגלעם, השקיעה בגלעם והיא היום שותפה ב – 27% בגלעם.
אני מבין שזה לא מעט?
נכון
שיא ישראלי
יוסי, אתה מנכ"ל ששברת שיא ישראלי נראה לי, נכון?
יכול מאוד להיות, לא בדקתי לפרטים אבל ודאי בתעשייה הקיבוצית כן.
זהו אז קודם כל אתה מוביל שיא בתעשייה הקיבוצית שזה כבר הישג מכובד.
כן.
אולי גם לא רק בארץ, אתה בדקת את זה פעם?
לא, אני מניח שיש עוד לא מעט מנהלים שמנהלים הרבה שנים, אני בעצם מנהל את גלעם מ – 1977 עם הפסקה של כשלוש שנים בין 1984 ל – 1987.
לצורך?
לצורך רוטציה. שנה הייתי עובד ייצור בגלעם ואחרי זה שנתיים גם למדתי באוניברסיטת תל אביב.
מה עשית? מה למדת?
ניהול בקורס של להב, תלם. קורס של מנהלים בעלי ניסיון אבל לא עם תעודה. ולאחר מכן חזרתי לנהל את גלעם ומ – 1987 עד היום אני מנכ"ל גלעם.
1987 עד היום...לא מעט.
לא ואם אני סופר מתחילת 1977 בעצם אני קשור לגלעם כל הזמן, אז זה הרבה מאוד שנים.
אנחנו עוד נדבר קצת על העניין הזה זה לא מובן מאליו. בוא נתחיל עם איזה שיר נחמד מה אתה בוחר יוסי?
בוא נתחיל עם שיר של זוהי יפו. אני יליד קיבוץ רוחמה ואבי טולדנו שאנחנו הכרנו אותו כאברהם טולדנו הגיע אלינו כנער צעיר ממרוקו.
באיזה גיל?
בגיל 16 או 17. והיינו שרים יחד איתו על הדשא, ואחרי זה עבדתי איתו במטעים ואני מאוד אוהב לשמוע אותו.
אתה עוד בקשר עם אבי טולדנו מאז?
לא, לא.
אני אגלה לך סוד יוסי, אני כל כך שמח שבחרת את השיר הזה זה אחד השירים האהובים עלי.
פגעתי.
פגעת.
הוא היה חניך שלי במטעים עבדנו יחד שנינו במטעים.
הוא לימד אותך לשיר?
לשיר אף אחד לא הצליח ללמד אותי.
אני לא מאמין.
אני רע מאוד בזה אבל לעבוד עבדנו ביחד במטעים ברוחמה לא מעט.
זוהי יפו / מילים: יוסי גמזו לחן: משה וילנסקי ביצוע: אבי טולדנו
מעל המסגדים עולה ירח,
מעל ביתך עולים אורות ניאון.
ושוב שיחי יסמין נותנים פה ריח
ושוב אנחנו כאן, מול השעון.
ושוב, ילדה, בלי "למה"? ו"מדוע"?
ידי בזרועותייך אוחזות.
יש משהו מוזר ולא ידוע,
יש משהו נפלא בעיר הזאת...
השחפים על המזח כבר עפו
והים השתתק ונדם.
זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו
שחודרת - כמו יין - לדם...
כאן מלח ועשן וצליל-גיטרה,
סכין שלופה ומשחקי "שש-בש".
כאן משהו שיכור, ולא מערק,
וחם, לא מן ה"סטיקים" על האש...
אך שוב, ילדה, בלי "למה?" ו"מדוע?"
ידי כאן במותנייך אוחזות.
יש משהו מוזר ולא ידוע.
יש משהו נפלא בעיר הזאת...
השחפים על המזח...
סירות הדייגים קורצות באופק,
הלילה משחק במחבואים
עם כל הסימטאות אשר באופל
ועם כוכבי השחר הגבוהים.
ושוב, ילדה, בלי "למה?" ו"מדוע?"
שפתי בשפתותייך אחוזות.
יש משהו מוזר ולא ידוע.
יש משהו נפלא בעיר הזאת...
השחפים על המזח...